כתבות | מס הכנסה

תושבות לצורכי מס הכנסה

| מאת: עורך דין מומחה מיסוי בינלאומי

הגדרת תושבות - מיסוי בינלאומי

כאמור, עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת מיסוי על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, למיסוי על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.
מהאמור לעיל, הרי שישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל"?

הגדרה זו תוקנה במהלך הרפורמה (החל מ - 1.1.03), וכיום לאחר שהמחוקק אימץ את קביעות הפסיקה בנושא, מגדיר סעיף 1 לפקודה כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל, ובהאי לישנא:""תושב ישראל" או "תושב"- (א) לגבי יחיד- מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה: (1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר: (א) מקום ביתו הקבוע; (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו; (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע; (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו; (ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים; (2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל - (א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר; (ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר; לעניין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;(3)החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה."


כפי שניתן לראות, הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב מהותי (מרכז החיים על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים וחברתיים) ולחילופין מרכיב טכני (מספר מינימום של ימים) הקובע חזקה הניתנת לסתירה.
המבחן המהותי - לקביעת תושבותו של יחיד
המרכיב המהותי בוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם. לפי מבחן זה, תושבותו של אדם תיקבע על פי המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות.

פס"ד גונן , אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות. נוכח האמור הרי שבהתאם לפס"ד גונן "יישום מבחן מהותי זה מצריך בדיקה ובחינה של מכלול הנתונים המאפיינים כל נישום באופן ספציפי. בין המאפיינים הרלוונטיים לעניין זה ניתן לבחון גם את זמן השהייה בישראל בשנת המס הרלוונטית, אך זאת בצד מאפיינים חשובים נוספים ובהם: דבר קיומם של נכסים בישראל, המקום בו מתגורר הנישום, המקום בו מתגוררת משפחתו, אופי המגורים, מוצאו של הנישום, מקום לידתו ומצגים של הנישום עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו. היטיב לסכם זאת בית-משפט קמא באמרו כי בעיקרו של דבר יש להביא בחשבון לעניין זה הן את ההיבט האובייקטיבי, דהיינו - היכן פיסית מצויות מירב הזיקות של הנישום, והן את ההיבט הסובייקטיבי, דהיינו - מה היתה כוונתו של הנישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו".

כן קבע בית המשפט בעניין זה כי למבחן מרכז החיים שני פנים: האחד, האובייקטיבי, הוא מקום הימצאות מירב זיקות האדם (המבחן הפיזי), והשני, הסובייקטיבי, הוא היכן רואה אותו אדם את מרכז חייו (מבחן הכוונה), ובלשונו של ביהמ"ש בפס"ד גונן:"בבדיקה היכן מצוי מרכז חייו של אדם, יש להביא בחשבון שני קריטריונים, האחד פיזי: היכן מצויות מירב הזיקות של האדם, והשני, סובייקטיבי, מה היתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו... לעניין בחינת מעמד המערער כתושב ישראל, יש להתמקד בשנות המס שבדיון, אך לצורך ראיית "התמונה בכללותה" ובעיקר כדי לעמוד על אלמנט הסובייקטיבי שבמבחן מרכז החיים, ניתן להתבונן על מה שקרה בשנים שקדמו לשנות המס נשוא המחלוקת ואף לשנים מאוחרות יותר שמא נתקיים הכלל הראייתי של "סוף מעשה במחשבה תחילה".

הבכורה שמורה למבחן האובייקטיבי... אם התמונה האובייקטיבית מצביעה בעליל על משיכת מירב הזיקות למקום מסוים, לא יהיה בכוונה הסובייקטיבית כדי להסיט את מרכז החיים למקום אחר... הכוונה הסובייקטיבית מסוגלת להטות את הכף רק כאשר מצטרף אליה מעשה, ורק כאשר המאזן בין הזיקות הפיזיות השונות איננו חד-משמעי ואיננו מחייב את קביעת מרכז החיים במקום שאינו עולה בקנה אחד עם הכוונה". דומה כי על אף שבשיח המשפטי, כאמור, מייחס בית המשפט למבחן הסובייקטיבי תפקיד שולי של "שובר שוויון", בפועל במקרים רבים מקבל המבחן הסובייקטיבי תפקיד מכריע במענה לשאלת התושבות. 

ך למשל, ניתן ללמוד מבו"ע 170/05 מרדכי גרנביץ נ' ועדת הזכאות (פורסם בנבו), שם נדרש בית המשפט לקבוע את המועד בו שינה יחיד את "מרכז חייו". באותו עניין, על אף שלא היו הצדדים חלוקים בנוגע לעובדות האובייקטיביות שנדרשו לצורך ההכרעה נדרש בית המשפט להכרעה בדבר כוונתו הסובייקטיבית של היחיד במועד לימודיו בישיבה. בית המשפט לא קיבל את הטענה כי "לימודים בישיבה ומגורים בה מטבעם הם ארעיים" והעדיף את הצהרתו של המערער כי החליט עוד בטרם הנישואין לקשור את עתידו אל הישיבה ואל העומד בראשה ולהמשיך ללמוד בה ללא הגבלת זמן, מה שהביא לשינוי ב"מרכז החיים".

תושבות אדם אינה מתחילה ואיננה נפסקת בהכרח ברגע שהיחיד עבר לגור מחוץ או בתוך גבולות המדינה, וזאת גם אם המעבר הנו למספר שנים. עם זאת, לרוב, ובאופן טבעי, ככל שמשך שהותו של היחיד מחוץ או בתוך המדינה גדול יותר, כך הזיקה למדינה ממנה יצא רופפת יותר. בסוגיה זו דן, בין היתר, בית המשפט העליון, בערעור שהוגש על ידי הנישום בעניין אריה גונן , בקובעו, כי שינוי תושבות אינו "אקט חד" אלא כדבריו, "תהליך הנבנה על רצף מסוים" במסגרתו יש לבדוק, הן ברמה האובייקטיבית והן ברמה הסובייקטיבית, האם הועתק מקום המגורים אל מחוץ לישראל, להבדיל מהיעדרות הנושאת אופי ארעי. לעניין זה ניתן לטעון, כי ביהמ"ש דורש מהיחיד "תקופת הבשלה" לניתוק תושבותו. בית המשפט סתם את הגולל ולא פירש מהו משך תקופת ההבשלה האמורה בקובעו כי "בחינתו של התהליך לשינוי התושבות ואיתור נקודת הזמן שבה ניתן לומר כי התהליך הושלם, היא אכן עניין לכל מקרה על-פי נסיבותיו. יחד עם זאת, המכנה המשותף והחוט המקשר בין כל הפרטים והנתונים המשמשים כאינדיקציה לצורך זה על-פי ההוראות הנורמטיביות שפורטו לעיל, הינו כי עניין לנו בהתנהלות המעידה - הן ברמה האובייקטיבית והן ברמה הסובייקטיבית - על שינוי ועל העתקה של מקום המגורים אל מחוץ לישראל, להבדיל מהיעדרות הנושאת אופי ארעי".

לעניין הזיקה המשפחתית מן הראוי להזכיר את פס"ד צייגר , שם נדונה שאלת פיצול התא המשפחתי בכל הנוגע להגדרת המושג "תושב". באותו עניין עבד הנישום במשך שנים רבות באילת בעוד משפחתו עברה בשלב מסוים לרעננה. ביהמ"ש אומנם מתייחס להגדרת המונח "תושב" לצורך ההטבות לפי חוק סחר חופשי באילת, אך לשם כך עושה הוא היקש מהגדרת "תושב" לפי הפקודה. לעניין פיצול התא המשפחתי קובע ביהמ"ש כי:"יש ותתקיימנה נסיבות בהן מקום 'מרכז חייו' של פלוני - לאמור, מקום מגורי הקבע שלו, יהיה שונה ממקום מרכז החיים של אישתו וילדיו - וזאת כאשר 'מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים' של אותו פלוני מצביעים על פיצול 'מרכז החיים' ומקום מגורי הקבע בין אותו פלוני לבין בני משפחתו."כפי שניתן לראות, בנסיבות מסוימות בהן מכלול קשריו הכלכליים והחברתיים של אדם הינם במדינה אחת, אזי עשוי הוא להיחשב כתושב אותה מדינה, חרף העובדה שאשתו וילדיו, היינו תאו המשפחתי, מצוי במדינה אחרת.    

למידע נוסף בתחום מיסוי רילוקיישן. אתר רואה חשבון 

תגובות
אין תגובות למאמר
מתמחה באפוטרופסות, אימוץ, אזרחי, אפוסטיל ועוד...
מתמחה בדיני מיסים, מס הכנסה, עבירות צווארון לבן, עורכי דין פלילי ועוד...
אגודות שיתופיות (1)
אזרחי (29)
אימוץ (2)
אלימות (7)
אפוטרופסות (2)
אפוסטיל (1)
ביטוח לאומי (27)
גירושין (27)
גישור (5)
דוחות משטרה
דיני בוררות (1)
דיני בידור ותקשורת
דיני ביטוח (4)
דיני בנקאות (24)
דיני זקנה
דיני חברות (32)
דיני ירושה (35)
דיני מחשוב (2)
דיני מיסים (192)
דיני משכנתאות (2)
דיני משמעת
דיני משפחה (44)
דיני נזיקין (12)
דיני עבודה (27)
דיני פנסיה (1)
דיני צבא (2)
דיני רשויות מקומיות (1)
דיני תעבורה (16)
הוצאה לפועל (11)
זכויות יוצרים (2)
חוות דעת רפואית (1)
חוזים (8)
חלוקת רכוש (3)
חנינות
חקיקה (1)
חקירות בינלאומיות (1)
חקירות פרטיות
טוען רבני (5)
ייעוץ ביטחוני
ייעוץ בינלאומי (16)
ייעוץ שוטף
ייצוג חברות
יישוב מחלוקות
כונס נכסים (2)
כללי (85)
לשון הרע (1)
מזונות (4)
מיסוי מקרקעין (11)
מס הכנסה (9)
מע"מ (2)
מעמד אישי (8)
מקרקעין (24)
משמורת ילדים (1)
משפחות שכולות
משפט חוקתי
משפט מינהלי (1)
משפט מסחרי (2)
משרד חקירות (1)
נוטריונים (8)
נזיקין (5)
נישואים אזרחיים (2)
נכי צה"ל ומערכת הביטחון (1)
נפגעי שואה (1)
סימני מסחר
סמכות בינלאומית (1)
עבודות שירות
עבירות ביטוח
עבירות מין (2)
עבירות צווארון לבן
עבירות רכוש
עבירות תנועה
עובדים זרים (4)
עורך דין אזרחי
עורכי דין כללי (3)
עורכי דין פלילי (21)
עיזבונות (3)
ערעורים
פטנטים (7)
פלילי (100)
פסילת רישיון (1)
פשיטת רגל (4)
קטינים
קניין רוחני (4)
רישום חברות (3)
רשלנות רפואית (13)
שוק ההון (6)
שירותים משפטיים (10)
שלום בית (1)
שרות רפואי (4)
תאונות אישיות (1)
תאונות דרכים (19)
תאונות עבודה (3)
תאונות תלמידים
תביעות כספיות (4)
תכנון ובניה (3)
תצהירים
קישורים מומלצים: