מסקנות ועדת לרון

| מאת: עורך דין גיל גולדרייך

נכות כללית  - ישום מסקנות ועדת לרון     

 

בחודש יולי 2008,עבר בכנסת תיקון בחוק הביטוח הלאומי, שמתייחס להשתלבותם של נכים קשים במעגל העבודה בישראל.

 

במאמר זה נתמקד בהסברים, שנתנו בהקשר ליישום התיקון בחוק הביטוח הלאומי לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, בהתאם למסקנות ועדות לרון (להלן: "חוק נכות כללית החדש").

 

"חוק נכות כללית החדש" מבוסס על דו"ח השופט לרון ז"ל, שעמד בראש ועדה ציבורית שהוקמה לאחר הפגנת הנכים בשנת 2002. מסקנות הועדה הוגשו לממשלת ישראל (ממשלת שרון) בשנת 2005. זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו כבוד השופט לרון. גם ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון, שעשה מאמצים לקדם את מסקנות הועדה, לא זכה לראות את קבלת "חוק נכות כללית החדש" בכנסת בשנת 2008.

 

"חוק נכות כללית החדש"  הוא הוכחה לכך, שכשהנכים נאבקים על זכויותיהם ניתן להגיע להישגים ולשנות חקיקה. למרות, שחלק מארגוני הנכים אינם מתלהבים מהנוסח הסופי של החוק, עדיין הכלל שחייבים להיאבק על זכויות הנכים, עומד בעינו ועל כן, אני ממליץ לציבור הנכים לתת כוח בידי ראשי הארגונים ובכל פעם כאשר הם קוראים לציבור הנכים לצאת להפגנות או לשביתות יש לצאת "מאזור הנוחות" ולהתייצב להפגנות ולשביתות הנכים.

 

עוד ברצוני לציין, שלמעשה מסקנות ועדת לרון הן אותן מסקנות שהגיע אליהן כבר לפני שנים רבות, מר טיבי גולדמן מייסד ארגון אחווה - ארגון נכי חיפה והצפון. כולנו יודעים שטיבי גולדמן היה איש חזון, כשהוא טען אז את טענותיו וניסה לקדם את נושא השתלבות הנכים במעגל העבודה, הממסד לא הקשיב לו, וראה בדעותיו דעות הזויות. בן השאר לאור אטימות הממסד דאז הקים טיבי גולדמן את ארגון "אחווה", כך שאולי בסופו של דבר יצאנו נשכרים מהגישה של הממסד בכל אותן שנים.

 

התיקון לחוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת ביום 21.7.2008 אך צוין "בחוק נכות כללית החדש", שהחוק יכנס לתוקף במלואו רק בחודש אוגוסט 2009.

 

"חוק נכות כללית החדש" אמור להביא לרפורמה מקיפה בתשלומי קצבת הנכות, המשולמת לאנשים נכים ומוגבלים, אשר עובדים או רוצים להשתלב במעגל העבודה. מטרת התיקון ל"חוק נכות כללית החדש"  היא להסיר חלק מהחסמים  והמכשולים, שקיימים בחוק הביטוח הלאומי הישן,אשר מקשים על השתלבות הנכים בשוק העבודה. במצב המשפטי שלפני התיקון לחוק, לנכים במרבית המקרים לא השתלם מבחינה כלכלית לצאת לעבודה "מכניסה" מעבר לסכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע במשק, שנכון להיום עומד על כ- 1800 ₪ לחודש. (למעט במקרים חריגים, בעיקר כשמדובר בנכים בעלי השכלה שטרם השתלבו בשוק העבודה או בנכים שהצליחו להוכיח, שהייתה להם ירידה בפועל של ההכנסות בשיעור של מעל ל- 50%, יכולים הנכים להשתכר גם בסכומים גבוהים יותר, מבלי שתיפגע קצבת הנכות שלהם. אולם במאמר זה לא אתייחס למקרים אלה).

 

במצב המשפטי הנוכחי, אם ההכנסה עולה על הסכום שצוין לעיל, הזכות לקבלת קצבת נכות כללית כמעט תמיד מתבטלת. בנוסף, על פי המצב הנוכחי, נכה שהפסיק לקבל קצבת נכות כללית עקב השתלבותו במעגל העבודה (הכנסות של מעל 25% מהשכר הממוצע במשק), ולאחר תקופה מסוימת מסיבות שונות הוא חדל לעבוד, חייב אותו נכה לעבור מחדש את כל התהליך הארוך והמתיש של אישור זכאותו לקבלת קצבת נכות, לרבות אישור חדש לדרגת הנכות הרפואית, ואישור חדש לדרגת אי הכושר לעבוד, גם אם לא חל שינוי במצבו הבריאותי! בנוסף, במצב החוקי הנוכחי, כשנכה יוצא לעבוד ומרוויח מעל לכ-1800 ₪, באופן כמעט אוטומטי קובע המוסד לביטוח לאומי, שדרגת אי הכושר שלו נמוכה מ- 75% והוא מפחית באופן משמעותי או מבטל לחלוטין את קיצבת הנכות שלו.

 

בעיה נוספת, שמונעת היום מציבור הנכים להגדיל את הכנסתם מעבודה, היא שחלק מההטבות הנלוות לקצבת הנכות הכללית, אינן ניתנות למי שדרגת אי הכושר שלו נמוכה מ- 75%. את הבעיות הללו  אמור לפתור "חוק נכות כללית החדש". המהפך הגדול שמביא "חוק נכות כללית החדש" הוא בראש ובראשונה הקביעה, שההכנסה הכוללת של הנכה מעבודה ומקצבת הנכות תהיה תמיד גדולה מהכנסתו מקצבת הנכות הנוכחית. החידוש "בחוק נכות כללית החדש" הוא שנקבעו מספר דרגות של הפחתה מהקצבה עד להפסקת תשלום הקצבה בסכום של מעל 7000 ש\\"ח. ההפחתה מהקצבה תתחיל בהכנסה של 21% מהשכר הממוצע במשק ותמשיך עד ל-93% מהשכר הממוצע במשק (7,128 ₪ ליחיד),

 

כלומר: הנכה יוכל להשתכר סכום של עד כ- 7,000 ₪ מעבודה ועדיין לקבל קצבת נכות כללית קטנה יותר, בעוד שעד היום, במרבית המקרים הנכה היה מפסיד את זכאותו לקצבת נכות כללית כבר ברמת השתכרות של כ -3,500 ₪. ההכנסה המרבית שעדיין מזכה בקצבת נכות  מלאה הוגדלה ל- 60% מהשכר הממוצע במשק לנכים הקשים ול- 45% לנכים קשים פחות. נכה שמשתכר מעבודה מסכומים אלה ועד 90% מהשכר הממוצע יקבל קצבה שתקרא "קצבת עידוד" (שאמורה להחליף את קצבת הנכות הכללית).

 

התיקון לחוק קובע, כי מקבל קצבת נכות שעבד וחדל לעבוד, או פחתה הכנסתו באופן משמעותי (והוא ישתכר לאחר ההפחתה פחות מ25% מהשכר הממוצע במשק) יוכל לחזור ולקבל קצבה בשיעור, שקיבל לפני כן ללא בדיקות חדשות או חוזרות וזאת בתוך 36 חודשים מיום, שהפסיק לקבל קצבת נכות.

 

כמו כן נקבע, כי בשנתיים הראשונות מכניסת "חוק נכות כללית החדש" לתוקף לא יזמן המוסד לביטוח הלאומי מיוזמתו נכים, שיחול עליהם התיקון לחוק לבדיקה מחדש של קביעת דרגת אי כושרם לעבוד. במהלך השנתיים יתקין שר הרווחה תקנות חדשות לזימון מחדש לצורך קביעת דרגת אי הכושר. על פי התיקון לחוק, נכים, שיכנסו למעגל העבודה בהתאם "לחוק נכות כללית החדש", ימשיכו לקבל את ההטבות הנלוות כגון: סיוע בשכר דירה, הנחה בחשבון טלפון וחשמל, הנחה בארנונה, הנחות בקופות החולים וכו\'. הטבות אלה יינתנו לנכים במשך שלוש שנים באופן מלא גם למי, שיעבור מקצבת נכות לקצבת עידוד. לאחר שלוש שנים יינתנו ההטבות באופן חלקי בהתאם לשיעור של קצבת העידוד שיקבל.

 

יש לציין, שהמוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות מעבר שישמשו את ציבור הנכים עד לאוגוסט 2008, כך שנכה, שאינו מעוניין להמתין עד לחודש אוגוסט 2009 וכבר רוצה להשתלב במעגל העבודה, יכול כבר היום ליהנות ממספר הטבות ברוח דוח ועדת לרון.

 

במאמר זה לא דנתי בתיקונים זמניים אלה שיהיו בתוקף רק עד לחודש אוגוסט 2008 .

 

חשוב להדגיש כי יש לא מעט ביקורת על התיקון לחוק וחלק ממנה מובא להלן: התיקון לחוק מרע את מצבם, של עובדים שבעבר השתכרו היטב ושרמות ההשתכרות שלהם ירדו בשיעור של מעל ל- 50% כתוצאה מהמחלה או הפציעה שגרמו לנכות. לדוגמא: עובד שהרוויח לפני הפגיעה 20,000 ₪ והכנסתו ירדה ל- 9,000 ₪, ינזק כתוצאה מהתיקון לחוק. 

 

כפי הנראה התיקון לחוק מרע את מצבם של חלק גדול מהנכים האקדמאים. לא ברור אם כל הארגונים והמוסדות, שנותנים הנחות והטבות שונות לנכים בדרגת אי כושר של 75%, יפנימו את דוח ועדת לרון והתיקון בחוק הביטוח הלאומי לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה וימשיכו לתת את ההטבות שהם נוהגים לתת, בהתאם לכוונת המחוקק.  

 

הגישה של הפקידות האחראיות על ענף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי צריכה לעבור שינוי דראסטי. נכון להיום, התחושה הן של ציבור עורכי הדין, שמתמחים בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי והן של מרבית ציבור הנכים, היא שהמוסד לביטוח לאומי מנהל "מרדף" אחר ציבור הנכים בניסיון להפחית את קצבאות הנכות הכללית מכל סיבה שהיא, ויציאה לעבודה זו סיבה מצוינת לפגיעה בקצבאות.

 

אם לא תשתנה הגישה של המוסד לביטוח לאומי, יישום דוח לרון לא יצליח בין השאר מהסיבות הבאות:

 

א. להערכתי, התקנות שהשר אמור להתקין יאפשרו למוסד לביטוח לאומי לערוך לאחר שנתיים בדיקות חדשות של דרגת אי כושר לכל ציבור הנכים.

ב. לא ברור האם לאחר שנתיים המוסד לביטוח לאומי אכן ינצל את התקנות לרעה ויזמן את כל ציבור הנכים שניסו להשתלב במעגל העבודה באופן שיטתי וגורף לקביעה מחודשת של דרגת אי הכושר או שהמוסד לביטוח לאומי יעשה כן רק במקרים חריגים.

ג.  אם המוסד לביטוח לאומי לא ישנה את גישתו, הוא עלול "לרדוף" את אותם נכים, שהפסיקו לעבוד (גם אם הפסיקו לעבוד לאחר פחות מ-36 חודשים) ועלול לטעון בוועדה לקביעת דרגת אי כושר, שעצם העובדה, שהם כבר עבדו בעבר תקופה ממושכת מעל לשנה או שנתיים מצביעה על כך, שדרגת אי הכושר שלהם עלתה והם למעשה הפסיקו לעבוד מתוך בחירה ולא בשל חוסר מסוגלות .

ד.  נכה, שיפסיק לעבוד בעבודה מכניסה או שעבודתו תופסק לאחר 36 חודשי עבודה יאלץ לעבור את אותה מסכת ייסורים, שעוברים היום מרבית הנכים במהלך התביעה לקבלת קצבת נכות כללית ובמקרה זה, העובדה שעבד תקופה ממושכת עלולה לשמש כנגדו בועדות המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת אי הכושר.

 

לסיכום, בשלב זה, בעיקר עקב חשדנות וזהירות, קשה לי מאוד להתלהב מהתיקון לחוק, ולהמליץ לכל הנכים להצטרף בהמוניהם למעגל העבודה. אנו נצטרך לעקוב ולבחון בקפידה את התנהגותו והתנהלותו של המוסד לביטוח הלאומי בישום ובהפנמת החוק. אם המוסד לביטוח לאומי וגם המוסדות האחרים שאמורים לתת הטבות נלוות לציבור הנכים יפנימו את החוק בהתאם לרוח המקורית של דוח ועדת לרון, נוכל להגיד שאנו אכן בתחילתה של מהפכה, אולם בשלב זה עדיין מוקדם מדי לשמוח.

 

יחד עם זאת, נכה שללא קשר לתיקון לחוק החליט להצטרף למעגל העבודה תוך לקיחת הסיכון של פגיעה בקצבת הנכות הכללית, עשוי ליהנות לפחות בהתחלה מהטבות שהתיקון לחוק מקנה לו.  

תגובות
אין תגובות למאמר
מתמחה באפוטרופסות, אימוץ, אזרחי, אפוסטיל ועוד...
מתמחה באלימות, דיני צבא, נזיקין, עבירות מין ועוד...
אגודות שיתופיות (1)
אזרחי (24)
אימוץ (1)
אלימות (6)
אפוטרופסות (1)
אפוסטיל (1)
ביטוח לאומי (25)
גירושין (17)
גישור (3)
דוחות משטרה
דיני בוררות
דיני בידור ותקשורת
דיני ביטוח (4)
דיני בנקאות (24)
דיני זקנה
דיני חברות (32)
דיני ירושה (30)
דיני מחשוב (2)
דיני מיסים (178)
דיני משכנתאות (2)
דיני משמעת
דיני משפחה (35)
דיני נזיקין (12)
דיני עבודה (20)
דיני פנסיה (1)
דיני צבא (2)
דיני רשויות מקומיות (1)
דיני תעבורה (16)
הוצאה לפועל (10)
זכויות יוצרים (2)
חוות דעת רפואית (1)
חוזים (8)
חלוקת רכוש (3)
חנינות
חקיקה (1)
חקירות בינלאומיות (1)
חקירות פרטיות
טוען רבני (5)
ייעוץ ביטחוני
ייעוץ בינלאומי (15)
ייעוץ שוטף
ייצוג חברות
יישוב מחלוקות
כונס נכסים (2)
כללי (75)
לשון הרע (1)
מזונות (4)
מיסוי מקרקעין (11)
מס הכנסה (5)
מע"מ (1)
מעמד אישי (8)
מקרקעין (22)
משמורת ילדים (1)
משפחות שכולות
משפט חוקתי
משפט מינהלי (1)
משפט מסחרי (2)
משרד חקירות (1)
נוטריונים (1)
נזיקין (5)
נישואים אזרחיים
נכי צה"ל ומערכת הביטחון
נפגעי שואה (1)
סימני מסחר
סמכות בינלאומית (1)
עבודות שירות
עבירות ביטוח
עבירות מין (2)
עבירות צווארון לבן
עבירות רכוש
עבירות תנועה
עובדים זרים (3)
עורך דין אזרחי
עורכי דין כללי (3)
עורכי דין פלילי (19)
עיזבונות (2)
ערעורים
פטנטים (7)
פלילי (98)
פסילת רישיון (1)
פשיטת רגל (3)
קטינים
קניין רוחני (4)
רישום חברות (3)
רשלנות רפואית (13)
שוק ההון (5)
שירותים משפטיים (10)
שלום בית
שרות רפואי (4)
תאונות אישיות (1)
תאונות דרכים (19)
תאונות עבודה (3)
תאונות תלמידים
תביעות כספיות (4)
תכנון ובניה (3)
תצהירים
קישורים מומלצים: