כתבות | דיני משפחה

בית הדין הרבני

| מאת: עורך דין אפרת אביב

ישראל הינה אחת מהיחידות בעולם, שבהן ישנן ערכאות מקבילות בתחום דיני המשפחה, כאשר לערכאה אחת יש סמכות בלעדית לשפוט בתחום הדין הדתי, השונה מעקרונות הדמוקרטיה והמשפט הכללי. ערכאה זו הינה ערכאת בית הדין הרבני, שלה סמכות בלעדית לנישואין וגירושין וכן סמכות נגררת לנושאים הקשורים לאישות ותא משפחתי. הערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה, שהיא ערכאה בעלת אופי שיפוטי אזרחי, שכפופה מבחינה מהותית לדין המחוקק, כלומר – לחוקי הכנסת. מכאן ובשים לב למבואר עד כה, הרי שבמאמר זה נציג: מהו חוק בתי דין רבניים, נסביר על בתי הדין הרבניים עצמם וכן על הליך הנישואין וגירושין בישראל.

 

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

 

חוק בתי דין רבניים:

 

סמכותם של בתי הדין הרבניים בישראל, ניתנת בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953 (להלן:" חוק בתי דין רבניים"), לפיו, ישנה סמכות בלעדית לבתי הדין הללו, לדון בכל הנוגע לנישואין וגירושין וכן סמכות לדון הנושאים הכרוכים מטבעם בנושאים העיקריים, כגון: מזונות, משמורת, חלוקת רכוש וכדומה.

 

היכולת של בתי הדין הרבניים לדון בנושאים כרוכים, תלויה באם ההליכים הללו לא נדונים בערכאה מקבילה, שהיא בית המשפט לענייני משפחה. לאור החפיפה הנ"ל, הכלל בישראל הוא שהערכאה הראשונה בזמן, שאליה מגיע הנושא, לה תהיה הסמכות. לערכאה השנייה ניטלת הסמכות וכל דיון שייעשה בה בנושא הנ"ל, יהיה חריגה מסמכות. בשל רצונם של הצדדים לזכות בעליונות בניהול ההליך ותפיסה שונה הנוגעת לדרך קבלת ההחלטות בכל אחת מהערכאות, נושא קבלת הסמכות בנושאים החופפים, מכונה "מרוץ הסמכויות", רמז למהירותם של הצדדים להגיש את התביעה, במקום שבו הם מעוניינים לנהל את ההליך. בתי הדין הרבניים בישראל פזורים בשנים עשר מוקדים שונים, כאשר ערכאת הערעור תידון בבית הדין הרבני הגדול הממוקם בירושלים.

 

כמה מילים על הליך הנישואין בישראל:

 

הליך הנישואין בישראל, לבני זוג יהודים, יעשה בסמכותה של ערכאה דתית, כאמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים. תחילה, יפנו שניים, יהודים המעוניינים להינשא כדת משה וישראל, לרבנות בעירם, שם יציגו את ההיסטוריה המשפחתית שלהם, במטרה לברר את יהדותם. במקביל, יישאלו עדים של השניים, כדי לאמת את יהדותם של הזוג וכן כדי לאמת שהם לא נשואים. לאחר בחינת האמור וסייגים נוספים בהלכה הנוגעים לנישואין של שניים (כהן וגרושה, גיורת וכדומה), יחלו בפתיחת תיק נישואין, הכולל הדרכה זוגית, טבילה במקווה וציוות לרב המנחה לקראת החופה וקידושין.

 

בהליך הקידושין, יחתום הגבר על כתובה והיא הצהרה המחייבת את הגבר לדאוג לכל צרכיה של אשתו וייאמרו 7 ברכות, ביניהן שבירת כוס והענקת טבעות, זאת במעמד רב ושני עדים. לאחר קיום החופה והצהרת הרב על קיומה כדין, יקבלו בני הזוג תעודת נישואין, שעימה יוכלו לפנות למוסדות הממשלתיים, במטרה להירשם כנשואים במשרד הפנים.

 

הדין באשר להליך הגירושין בישראל:

 

הליך הגירושין הינו הליך שבו בני זוג נישואים כדת משה וישראל, מעוניינים לפרק את קשר הנישואין ביניהם. הליך זה כאמור, יעשה בבית הדין הרבני, זאת משום שמדובר בסמכותו הבלעדית. ההליך יחל בהגשת תביעה של אחד מהצדדים, או שניהם, במידה וקיימת הסכמה ביניהם. יש להבהיר כי על פי הדת היהודית, נישואין הם ערך עליון ולכן חשוב לשמרו, כמעט בכל מחיר. לכן, בבית הדין הרבני ינסו תחילה לשקם את היחסים של השניים בעזרת הליך שלום בית, הליך שבו יוגדר חוזה בין הצדדים לשיפור היחסים.

 

לאחר הניסיון האמור ובהיעדר הצלחה, ימשיכו בבית הדין הרבני בניהול הליך הגירושין. כלומר, על מבקש/ת הגירושין להוכיח את עילת הגירושין. במילים אחרות, בית הדין ידון בתביעת הגירושין לגופה, אשר תכלול שמיעה של טענות הצדדים והוכחתן וזאת במטרה לאמת עילת גירושין, שהיא סיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית להתיר נישואין של שניים. אלו עילות הגירושין על פי הדת: עקרות, מומים ומחלות, אי קיום יחסי מין, בגידה ומעשה כיעור.

 

לאחר מציאה והוכחה של עילת גירושין, ייתן הגבר גט לאשתו והוא מסמך המורה על שחרור הנטל שלה מעליו וזאת משום שלגבר, יש לכאורה בעלות על אשתו, בהתאם לדת. רק גבר יוכל להתיר את קשר הנישואין. לאחר מתן הגט, יוציא בית הדין הרבני פסק דין הצהרתי, כדי שכלל הגורמים הממשלתיים יכירו בשינוי הסטטוס של בני הזוג.

 

סיכום:

 

בית הדין הרבני הוא ערכאה המחייבת את הכרת הדין העברי, הליך הנישואין והגירושין על בוריו והכרת הערכאה המקבילה - בית המשפט לענייני משפחה. לכל אלה, מומלץ להיוועץ ולהתלוות לעורך דין לענייני משפחה, המומחה בעיסוק ובייצוג בבית הדין הרבני.

תגובות
אין תגובות למאמר
מתמחה באפוטרופסות, אזרחי, אפוסטיל, דיני בוררות ועוד...
מתמחה באפוטרופסות, אימוץ, אלימות, גישור ועוד...
אגודות שיתופיות (1)
אזרחי (24)
אימוץ (1)
אלימות (6)
אפוטרופסות (1)
אפוסטיל (1)
ביטוח לאומי (25)
גירושין (17)
גישור (3)
דוחות משטרה
דיני בוררות
דיני בידור ותקשורת
דיני ביטוח (4)
דיני בנקאות (24)
דיני זקנה
דיני חברות (32)
דיני ירושה (30)
דיני מחשוב (2)
דיני מיסים (178)
דיני משכנתאות (2)
דיני משמעת
דיני משפחה (37)
דיני נזיקין (12)
דיני עבודה (20)
דיני פנסיה (1)
דיני צבא (2)
דיני רשויות מקומיות (1)
דיני תעבורה (16)
הוצאה לפועל (10)
זכויות יוצרים (2)
חוות דעת רפואית (1)
חוזים (8)
חלוקת רכוש (3)
חנינות
חקיקה (1)
חקירות בינלאומיות (1)
חקירות פרטיות
טוען רבני (5)
ייעוץ ביטחוני
ייעוץ בינלאומי (15)
ייעוץ שוטף
ייצוג חברות
יישוב מחלוקות
כונס נכסים (2)
כללי (75)
לשון הרע (1)
מזונות (4)
מיסוי מקרקעין (11)
מס הכנסה (5)
מע"מ (1)
מעמד אישי (8)
מקרקעין (22)
משמורת ילדים (1)
משפחות שכולות
משפט חוקתי
משפט מינהלי (1)
משפט מסחרי (2)
משרד חקירות (1)
נוטריונים (1)
נזיקין (5)
נישואים אזרחיים
נכי צה"ל ומערכת הביטחון
נפגעי שואה (1)
סימני מסחר
סמכות בינלאומית (1)
עבודות שירות
עבירות ביטוח
עבירות מין (2)
עבירות צווארון לבן
עבירות רכוש
עבירות תנועה
עובדים זרים (3)
עורך דין אזרחי
עורכי דין כללי (3)
עורכי דין פלילי (19)
עיזבונות (2)
ערעורים
פטנטים (7)
פלילי (98)
פסילת רישיון (1)
פשיטת רגל (3)
קטינים
קניין רוחני (4)
רישום חברות (3)
רשלנות רפואית (13)
שוק ההון (5)
שירותים משפטיים (10)
שלום בית
שרות רפואי (4)
תאונות אישיות (1)
תאונות דרכים (19)
תאונות עבודה (3)
תאונות תלמידים
תביעות כספיות (4)
תכנון ובניה (3)
תצהירים
קישורים מומלצים: