המכון הרפואי לבטיחות בדרכים דרכי פעולתו וערעורים על החלטותיו

| מאת: עורך דין ענת אנבר

מאת: עו\'\'ד מני ארבל

 

רוכב קטנוע פנה למשרד התחבורה בבקשה להוציא רשיון לאופנוע כבד. לצורך כך העביר אישור מרופא על מצבו הבריאותי כאשר באישור נרשם כי קיבל תרופות כנגד דכאון.  להפתעתו הופנה לבצוע בדיקות כשירות לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. נהגת אוטובוס שחשה ברע ועברה התקף שנחשד כהתקף אפילפסיה קבלה הודעה כי רשיונה לרכב ציבורי נפסל ע"י משרד התחבורה והיא הופנתה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לביצוע בדיקות. חייל ששוחרר בפרופיל 21 קבל הזמנה להבדק במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. אלו מספר דוגמאות למקרים בהם מצאו עצמם נהגים מופנים למרב"ד.
מאמר זה יעסוק בשאלות - מהו המרב"ד, כיצד הוא פועל וכיצד ניתן להתמודד מולו.

רשות הרישוי יכולה להחליט על פסילת אדם לנהיגה עפ"י הוראות שנקבעו בפקודת התעבורה וזאת אף ללא קשר לפסילת רישיון נהיגה ע"י לבית-המשפט, לאחר הרשעה בעבירת תעבורה. כך לדוג\' קובע סע\' 51 לפקודה פסילה מטעמי כושר במקרה שהרשות משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. הפסילה יכולה להיות לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה.  
סע\' 52 שעניינו התליית רשיון מטעמי בטיחות מאפשר לרשות לפסול אדם לנהיגה אם היא סבורה כי בדרך נהיגתו יש סכנה לבטיחות התנועה. במקרה שכזה הרשות רשאית לצוות על התליית הרשיון עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות ויימצא מתאים לנהוג ברכב. 
סע\' 53 מאפשר לרשות הרישוי גם להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש בהם צורך מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון. 
כדי להפעיל את סמכויות הפסילה בפועל נעזרת הרשות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובקיצור מרב"ד הנו הגוף הרפואי המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי. הסמכות הוקנתה למכון בצו שר הבריאות (1980) ובתקנות התעבורה.
בין תפקידיו של המכון נמנים מתן המלצות לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה (לפי סוג רכב) ושיפור עצמאותם של נכים ע"י התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות.
בגדול ניתן לשייך את סוגי הנהגים המופנים לבדיקות במרבד למספר קבוצות ביניהן קבוצת\'\'הנכים\'\', קבוצת \'\'העבריינים\'\' ועוד. 
בין הנהגים המופנים לבדיקה נכללים: 
נכי משרד ביטחון, נכים המופנים ע\'\'יי המוסד לביטוח לאומי, מבקשי או מחזיקי רשיון נהיגה עם בעיות בריאותיות, נהגים המופנים ע\'\'י רשות הרישוי מפאת גיל.
אנשים שנמצאו לא כשירים לשירות צבאי עקב בעיות נפשיות ו/או רפואיות. 
עבריני תנועה מועדים גם לאחר תום שלילה, נהגים שדווחו ע\'\'י משטרת ישראל על מעורבותם בתאונות דרכים, נהגים שדווחו ע\'\'י בית משפט, משתמשי מורשעי סמים ו/או אלכוהול
מבקשי רשיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד- ע\'\'י משרד הרישוי. 
נהגים המדווחים מכוח חובת דיווח רופא לפי סע\' 12ב לפקודת התעבורה
נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב\'ד וועדת ערר. 
 בשנת  2002 הופנו לבדיקות במרבד כ 40,000 איש. כ- 15-18% מכלל המלצות הכשירות הרפואית לנהיגה הן המלצות שליליות (6000-7200) איש. מהן כ 85% הן המלצות שלילות בגין אי התאמה אישיותית (בעיות פסיכולוגיות - נפשיות), וכ 15% הן המלצות שלילות בגין ליקוי בריאותי גופני שאינו מאפשר לנבדק לקבל רישיון נהיגה. במהלך שנת 2002 נבדקו בוועדת הערר 562 תיקים, והטיפול הסתיים ב - 455 מהם : ב 111 תיקים הערעור התקבל (24%) ו ב 256 תיקים העירעור נדחה. ביתר המקרים התשובה היתה חלקית כלומר חיובית למחצה.
דרך פעולת המכון:  
המכון מבצע בדיקות רפואיות (פיזיות ובתחום הנפשי) של הנהגים המופנים אליו כדי להעריך את כשירותם הרפואית לנהיגה.  
רופאי המרבד רשאים להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לגבי מבקש או בעל רשיון. המרבד יכול לבקש ממי שהוזמן לבדיקה להמציא לו מידע רפואי ו/או מידע אחר, לעבור בדיקות במרבד עצמו ו/או בדיקות משלימות חיצוניות. 
ניתן להעביר למרבד כל חומר רפואי או אחר שבידי הנהג הנבדק. ניתן אף להעביר חוות דעת רפואית מתאימה לעניין הכשירות לנהיגה. המרבד יביא את החומר הרפואי המועבר במסגרת שיקול דעתו בעת מתן המלצתו אך אינו מחוייב לקבלו, שכן הוא מבצע בדיקות באופן עצמאי.
המלצותיו של המרבד קובעות התאמה או אי התאמה של הנבדק לנהיגה (בתחום הפיזי), או התאמה או אי התאמה של אישיותו של הנבדק לנהיגה (בתחום הנפשי).
עיקר הבעיות בהן נתקלים נהגים נבדקים, שנפסל רשיונם עקב המלצת המרבד, קיימות בנושאים הקשורים לתחום הנפשי. בנושא שאלת התאמת אישיותו של הנהג הנבדק לנהיגה עורך המרבד, לנבדק, מבחני אישיות שפתח בעצמו וכן לעיתים מפנה את הנהג הנבדק לביצוע בדיקה אצל מכונים או רופאים מומחים מטעמו.
החלטת המרבד לעניין כשירות רפואית לנהיגה הנה המלצה בלבד. לרשות הרישוי יש שיקול דעת האם לקבלה או לשנותה כולה או חלק מתנאיה. 
לאחר קבלת החלטה בענינו תודיע רשות הרישוי לנהג הנבדק על תוכן ההחלטה.
באם החליטה הועדה לפסול את רישיון הנהיגה תוצאות הבדיקה הרפואית, שנערכה לנהג, ממצאיה ונימוקים ימסרו לנבדק או לרופא מטעמו.  
באם החליטה רשות הרישוי לפסול רשיון נהיגה לתקופה של שנה, אין משמעות הדבר כי בסיומה של התקופה יוחזר לנהג רשיונו. במקרה שכזה יצטרך הנהג לפנות לרשות הרישוי בבקשה להשבת הרשיון, ובעקבות בקשתו יופנה ע\'\'י רשות הרישוי לבדיקה נוספת במרבד. אם לא יפנה הנהג לרשות הרישוי ולא יעמוד בבדיקות בפני המרבד תתחדש פסילת רשיונו. כדי לא להגיע למצב זה של פסילה מתחדשת ניתן לנסות ולהגיש במקרים המתאימים ערר לועדת עררים.

ערעור על החלטות המרבד: 
ערעור לועדת עררים - על החלטת רשות הרישוי בעניין פסילת רשיון או קביעת תנאים ברשיון,  ניתן לערער לפי סע\' 55א לפקודת התעבורה תוך 30 יום לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים.
ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה. אם קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש, לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה. אם דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת, תערך הבדיקה כאמור רק לאחר שחלפה לפחות שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
ניתן להגיע לערעור בפני הועדה עם עו\'\'ד ו/או כל נציג אחר. 
ערעור לבית המשפט - לפי סע 55 (א1) על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית, יוגש רק לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך. הסמכות לדון תהיה נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים. ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד. המועד להגשת הערעור ימנה מיום שהודיעו לבעל הרשיון את החלטת ועדת הערר הרפואית.
אין מחלוקת על הצורך לקיים פיקוח על הנהגים ועל התאמתם לנהיגה שהרי נהג שבאמת אינו כשיר לנהוג מסכן לא רק את עצמו אלא גם את הציבור.  גם בתי המשפט עמדו על הנחיצות בבדיקות המרבד: 
בפסד עמנ 422/04 רבוך יהושע נ\' מ"י מיום 21/2/05 כב הש שפירא :"יש לאזן בין זכותו של המערער לנהוג ועל מקור פרנסתו לבין זכותו של הציבור לבטחון ולשמירה על גופו ורכושו, לרבות להגנה מפני נהג העלול לסכנו. מכאן, שבבואה של הועדה המקצועית ובבואו של ביהמ"ש לבחון את החלטותיה, יש לאזן בין חופש התנועה וחופש העיסוק לבין טובת הציבור והחובה להגן עליו ולהלחם בקטל שבכבישים. כאשר יש בממצאים הרפואיים/פסיכיאטריים, הנתמכים בעברו התעבורתי של נהג כדי להצביע על סיכון מנהיגתו, עדיפה הגנת הציבור על פני ההגנה על זכותו להמשיך ולהתפרנס בנהיגה. בבואה של הוועדה להגביל זכויות פרט אלו תעשה זאת במידה המינימאלית הנדרשת לשם הגנה על הציבור ומתוך מגמה להפחית, ככל שניתן, את הפגיעה בפרט מהוות סכנה מוחשית ברורה ונחרצת, ואז מן הראוי להרחיק אותו אדם מן הכביש."
עם זאת, קיימת ביקורת על המרבד ועל אופן פעולתו:
בשנת 1999 הוקמה ועדה לבדיקת תפקודו של המרבד ע\'\'י מנכ\'\'ל משרד התחבורה וזאת בעקבות תלונות על המכון. מסקנות הועדה שפורסמו בדוח שהוציאה הועדה במאי 2000. בין מסקנות הועדה: הבירוקרטיה במרבד ועלותה מהווים נטל כבד על הציבור ללא כל צורך, חלק ניכר מהנבדקים מוזמן לבדיקת ביקורת כעבור שנה ועולה החשש כי המכון מייצר לעצמו עבודה בכדי ליצור תזרים הכנסות גבוה יותר. לא נחקר ולא הוכח כי קיים קשר בין מבנה האישיות בכלל ובין המבחנים של המרבד בפרט, לבין שכיחות תאונות הדרכים. הועדה מצאה כי האגרות שנגבו במכון ממבקשי רישיון נהיגה גבוהות יחסית.
גם בפסיקה נמתחה ביקורת על פעילות המרבד. כך לדוג בעמנ (י-ם) 210/02 פלונית נ משרד התחבורה, רשות הרישוי מיום 3/3/03  קובע כב הש דרורי: "... ראו עצמם הפסיכולוגים בני חורין לנתח את אישיותה של המערערת ולאור זאת לקבוע קביעות ביחס לכושרה לנהוג. המתבונן בחוות הדעת  כולן ... ובהחלטות ועדת הערר, יכול להתרשם כי מדובר במצב בו פסיכולוגים או פסיכיאטרים מתנהגים במידה רבה של פטרנליזם, ואף בקורטוב - אם לא למעלה מזה - של גבהות לב. הם קובעים או מתיימרים לקבוע כי תכונות הנרציסטיות או המניפולטיביות, שחלק לא מבוטל מבני אנוש ניחנים בהן, במידה זו או אחרת, הן כה שליליות, שבגינם ראוי לפסול את בעלי תכונות אלה מלנהוג ברכב. הם אלה אשר מחלקים ציונים לבני אנוש כיצד אלה יתגברו על משברים בחייהם ... במקרה שלפנינו, עולה כי רשות הרישוי, המכון לרפואה בדרכים וכן ועדת הערר רואים חירות לעצמם להרחיב את סמכותם ולשלול רשיונות נהיגה באופן רחב יחסית ... הקורא את חוות הדעת הפסיכולוגיות מקבל את הרושם כי בעיני אותם פסיכולוגים ופסיכיאטרים יש דפוס אחד נורמטיבי, וכי מי שסוטה מאותו דפוס מסווג כבעל אישיות סוטה, ובשל כך, משערים אותם פסיכולוגים ופסיכיאטרים שאותו אדם ... יתנהג שלא כדין ובאופן בלתי נורמטיבי בעת הנהיגה, ועל כן צריך לשלול את רישיון הנהיגה ממנו ... בלב רבים מן האנשים מקנן החשש שמא "האח הגדול", הלובש דמות פסיכולוג או פסיכיאטר ינסה לבדוק את אישיותו, אופיו, תגובותיו ותכונותיו, ואם אלה - כולן או מקצתן - יסטו מאותה נורמה שקבעו אותם מומחים פסיכולוגים או פסיכיאטרים, יהיה אותו אדם מחוץ לגדר, ובמקרה שלפנינו תישלל ממנו הזכות לנהוג".
לסיכום
נשאלת השאלה האם הנהיגה איננה מהווה חלק מזכויותיו הבסיסיות של האזרח. היתכן כי אדם יפסל לנהיגה על סמך בדיקותיו של המרבד בלבד, וזאת לדוג אף לאחר שסיים לרצות  עונש פסילת רישיונו ע"י ביהמש. כפי שראינו יש ביקורת על תקפות ונחיצות הבדיקות שהמרבד עורך בעיקר בתחום הנפשי. המצב הקיים בפועל מביא לכך שהפסילה עלולה להמשך שנים רבות, הערר על החלטת המכון מוגש למעשה ל"מכון" ובהמש מתערב בהחלטות ועדת הערר בשאלות משפטיות בלבד.
מנגד יש לזכור כי ישנם נהגים שאכן אינם כשירים לנהיגה מסיבות בריאותיות ו/או נפשיות. בנהגים אלו לא היינו רוצים לפגוש בכביש. ועפי החוק כיום למרבד הסמכות הבלעדית לבדוק נהגים אלו, ולמנוע מהם את רישיון נהיגתם.
כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.

 

עורך דין מני ארבל מועסק במשרד עורכך דין ענת אנבר העוסק בעיקר בתחום הנזיקין. המשרד מציע שירות משפטי כולל עבור רוכבי כלי רכב דו גלגליים על הצרכים המיוחדים להם  תאונת דרכים, ביטוח לאומי, נזקי רכוש, רשלנות רשויות, תביעות כנגד חברות ביטוח וצד ג\', תעבורה .עורך דין ארבל מרכז את הטיפול ברוכבי כלי הרכב הדו גלגלי במשרד וכותב את המדור המשפטי במגזין מוטו.

תגובות
1.
כתבה טובה
יוסי 05.04.09 (03:51)
2.
אני מסכים מאוד
אשטו 02.06.09 (12:13)
3.
המכון הכי מושחת בארץ
משה 30.06.13 (12:07)
4.
מוות ליוסף ריבק מנהל המכון
מרדכי שני הנאצי 04.12.13 (06:20)
5.
מרב"ד הקסמים
ברי 04.02.14 (16:13)
6.
יוסף ריבק מושחת
צוקרמן 09.06.14 (15:31)
7.
הבוחנים פסיכים בעצמם (ל"ת)
יובל 18.01.15 (12:04)
8.
גוף אטום ושיכור מכוח בושה למדינת ישראל
שאול כלפון 21.03.15 (20:06)
9.
לי החזירו רשיון בערר -בעזרת
דרור 14.12.16 (13:31)
מתמחה באזרחי, ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דוחות משטרה ועוד...
מתמחה בדיני נזיקין, דיני תעבורה, חלוקת רכוש, מקרקעין ועוד...
אגודות שיתופיות (1)
אזרחי (24)
אימוץ (1)
אלימות (6)
אפוטרופסות (1)
אפוסטיל (1)
ביטוח לאומי (25)
גירושין (17)
גישור (3)
דוחות משטרה
דיני בוררות
דיני בידור ותקשורת
דיני ביטוח (4)
דיני בנקאות (24)
דיני זקנה
דיני חברות (32)
דיני ירושה (30)
דיני מחשוב (2)
דיני מיסים (178)
דיני משכנתאות (2)
דיני משמעת
דיני משפחה (35)
דיני נזיקין (12)
דיני עבודה (20)
דיני פנסיה (1)
דיני צבא (2)
דיני רשויות מקומיות (1)
דיני תעבורה (16)
הוצאה לפועל (10)
זכויות יוצרים (2)
חוות דעת רפואית (1)
חוזים (8)
חלוקת רכוש (3)
חנינות
חקיקה (1)
חקירות בינלאומיות (1)
חקירות פרטיות
טוען רבני (5)
ייעוץ ביטחוני
ייעוץ בינלאומי (15)
ייעוץ שוטף
ייצוג חברות
יישוב מחלוקות
כונס נכסים (2)
כללי (75)
לשון הרע (1)
מזונות (4)
מיסוי מקרקעין (11)
מס הכנסה (5)
מע"מ (1)
מעמד אישי (8)
מקרקעין (22)
משמורת ילדים (1)
משפחות שכולות
משפט חוקתי
משפט מינהלי (1)
משפט מסחרי (2)
משרד חקירות (1)
נוטריונים (1)
נזיקין (5)
נישואים אזרחיים
נכי צה"ל ומערכת הביטחון
נפגעי שואה (1)
סימני מסחר
סמכות בינלאומית (1)
עבודות שירות
עבירות ביטוח
עבירות מין (2)
עבירות צווארון לבן
עבירות רכוש
עבירות תנועה
עובדים זרים (3)
עורך דין אזרחי
עורכי דין כללי (3)
עורכי דין פלילי (19)
עיזבונות (2)
ערעורים
פטנטים (7)
פלילי (98)
פסילת רישיון (1)
פשיטת רגל (3)
קטינים
קניין רוחני (4)
רישום חברות (3)
רשלנות רפואית (13)
שוק ההון (5)
שירותים משפטיים (10)
שלום בית
שרות רפואי (4)
תאונות אישיות (1)
תאונות דרכים (19)
תאונות עבודה (3)
תאונות תלמידים
תביעות כספיות (4)
תכנון ובניה (3)
תצהירים
קישורים מומלצים: