כתבות | כללי

ראש לשכת עוה"ד קורא לשר המשפטים ולמנהל בתי המשפט

| מאת: עורך דין מנהל האתר

"להנחות שופטים להפנות חשודים או נאשמים לחיפוש סנגור פרטי"בטרם מינוי מטעם הסנגוריה הציבורית"

גיא-רון: "מובן מאליו כי הפניה כזו מותנית בדחיית תחילת משפט עד להסדרת עניין הייצוג.

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, קורא למנהל בתי המשפט להנחות את השופטים במערכת להפנות חשודים או נאשמים לחיפוש סנגור פרטי בטרם המינוי של הסנגוריה הציבורית. במכתב שנשלח היום (3.5.10) לשר המשפטים, פרופ\' יעקב נאמן, ומנהל בתי המשפט, השופט משה גל, מדגיש ראש הלשכה כי מובן מאליו כי הפניה כזו מותנית בדחיית תחילת המשפט עד להסדרת עניין הייצוג.

 

"קיימת חשיבות רבה לפניה רשמית כזו מטעמך", אומר גיא-רון במכתבו לגל, "פניה שיש לה הצדקה מלאה לנוכח המציאות בבתי המשפט כיום".

 

עו"ד גיא-רון נדרש למכתב זה בהמשך לישיבות שהתקיימו במשרדו בין נציגי הפורום הפלילי בלשכה לבין בכירים בסנגוריה הציבורית, לרבות הסנגוריה הציבורית הראשית וסגניה.

 

הפנייה מקורה בביקורת שהתפתחה בשנים האחרונות כנגד פריסה רחבה מידי, לכאורה, של הסנגוריה הציבורית ואשר פוגעת לטענת הסנגורים מהמגזר הפרטי בחופש עיסוקם ובפרנסתם של עורכי דין, העוסקים בתחום המשפט הפלילי. דו"ח הסנגוריה הציבורית משנת 2007 מצביע על גידול מתמיד בעבודת הסנגוריה. כיום מועסקים על ידה כ-800 עורכי דין, רובם ככולם עורכי דין פרילנסרים מהמגזר הפרטי.

 

מן המפורסמות הוא שבימי הקראות מרוכזות שופטים נוהגים להציע לנאשמים או לעצורים לקבל ייצוג משפטי מהסנגוריה הציבורית כבדרך שגרה.

 

לדעת ראש הלשכה, במקום שיש אפשרות להציע לנאשם או עצור לבחור בין סנגור פרטי ובין הסנגוריה הציבורית עדיף שתינתן בידו האפשרות לבחור מאשר שהמערכת המשפטית תבחר עבורו.

 

ברקע הישיבות והמכתב הנוכחי קיימת טענה של סנגורים פרטיים המתמחים בתחום הפלילי ולפיהם הפעילות המואצת והנרחבת של הסנגוריה הציבורית חוסמת את פעילותם בצורה גורפת כמו למשל, בבתי משפט לנוער שבהם יש שליטה כמעט מוחלטת של הסנגוריה הציבורית בטיפול בחשודים או בנאשמים.

 

תשומת לבך גם לסעיף ב\' (בעמוד 2) אשר מתייחס למודל בדיקת הזכאות של החשוד או הנאשם בכפוף להשתתפות עצמית בעלות הייצוג. לשכת עורכי הדין תומכת כאמור במכתב במהלך זה
.
רצ"ב מכתבו של ראש הלשכה לשר המשפטים ולמנהל בתי המשפט.

ביום 15.7.09 וביום 14.4.10 התקיימו במשרדי ישיבות, בין נציגי הפורום הפלילי בלשכה, לבין בכירים בסניגוריה הציבורית, לרבות הסניגורית הציבורית הראשית וסגניה. הדיון נסב על ביקורת, שהתפתחה ברבות השנים, אשר מועלית כנגד פרישה רחבה מידיי, לכאורה, של הסנגוריה הציבורית, הפוגעת, לטענת סניגורים מן המגזר הפרטי, בחופש עיסוקם ובפרנסתם של עורכי דין, העוסקים בתחום המשפט הפלילי.

 

בראשית הישיבות התוודיתי, כי לא הייתי שותף, עד כה, לתחושה בדבר אמיתות טענות מן הסוג הזה, ועמדתי על חשיבותו של מוסד הסניגוריה הציבורית בעולם המשפט הישראלי. הלשכה אף העניקה לאחרונה לבכיר יוזמיה של הסנגוריה, ולמי שעמד בראשה, פרופ\' קנת מן, את פרס הלשכה לשנת תשס"ח. עם זאת, קשה שלא להתייחס בכובד ראש לנתוני דו"ח הסנגוריה הציבורית[1], המצביעים על גידול באופן מתמיד בהיקף עבודת הסניגוריה מיום הקמתה. למעשה, נתוני שנת 2007 מצביעים על גידול מצטבר של למעלה מ-50% בהשוואה לנתוני הייצוג של שנת 2001.

 

הרוב המכריע של התיקים הפליליים מנוהל באמצעות הסנגוריה הציבורית, בין אם מכוח חוק ובין אם כפועל יוצא של מינוי  על ידי שופטים, אשר מכח סמכותם על-פי חוק מעדיפים את הזמינות של הסניגוריה הציבורית על פני הפניית החשוד/הנאשם לחיפוש סניגור פרטי .

 

חשיבות גוף כסנגוריה הציבורית ומקצועיותם הראויה לציון של הסנגורים הציבוריים לא נעלמה מעיניהם של נציגי הסניגוריה הפרטית. אולם, אלו מבקשים למצוא את האיזון הראוי בין הצורך להבטיח מתן ייצוג הולם, לבין הפניית החשודים/ נאשמים לייצוג ע"י הסניגוריה הציבורית. הכוונה היא ליזום בהקשר זה תיקון חקיקתי ראוי.

 

לדעת נציגי הסנגוריה הציבורית, המציאות שונה. לדבריהם, תנאי הזכאות שקובע החוק אינם רק כלכליים. רוב המינויים הם על פי חובת מינוי, או בהתאם לזכאות על פי החוק.  לטענתם, בטרם הוקמה הסנגוריה הצביעו הנתונים על שיעור של כ- 80% חשודים/נאשמים נעדרי ייצוג, תופעה שאינה קיימת עוד כיום. לדבריהם, הנתונים כיום מוכיחים, כי אחוז הייצוג הפרטי לא נפגם בעקבות הקמת הסניגוריה הציבורית. לעומת זאת, פחת משמעותית היעדר היצוג הכללי, נתון המצביע על כך שהושג הישג חברתי ומשפטי משמעותי, המשקף ומממש את ייעודם של הסניגורים הציבוריים. עוד הוסיפו, כי מחקרים מצביעים על כך, שמניעת ייצוג מלקוח הזכאי לכך, לא תביא לפניה לסניגור פרטי, אלא להיעדר ייצוג.

 

במהלך הישיבות, הוצע, בין היתר, להעלות את רף הזכאות הכלכלית, אולם רעיון זה נדחה על ידי נציגי הסניגוריה, גם לנוכח העובדה שעלות הבדיקה הכלכלית גבוהה מעלות הייצוג עצמו.

 

בנסיבות אלה, ברצוני להציע בחינתן של מספר התפתחויות מעשיות אפשריות. יודגש, רעיונות אלה מוסכמים הן ע"י נציגי הסניגוריה הציבורית והן ע"י בכירי הסניגוריה הפרטית, שנכחו בדיונים:

 

•א.           אני מציע שכב\' מנהל בתי המשפט יפנה אל השופטים, תוך הנחייתם להפנות חשודים/נאשמים לחיפוש סניגור פרטי, בטרם המינוי של הסניגוריה הציבורית (נוכח חומרת העבירה). מקום שיש בכך צורך, מובן מאליו כי הפניה כזו מותנית בדחיית תחילת המשפט, עד להסדרת עניין הייצוג. קיימת חשיבות רבה לפנייה רשמית כזו מטעמך, פנייה שיש לה הצדקה מלאה לנוכח המציאות בבתי המשפט כיום.

 

•ב.            אם עלות מבחן הזכאות יקרה יותר מהייצוג עצמו, יש לחפש שיטה חלופית, כמו למשל, גביית סכום מסוים על ידי הסנגוריה הציבורית, כהשתתפות עצמית, ואולי רק לחלק מהמיוצגים. הסניגוריה הציבורית יזמה הצעת חוק ברוח זו, המרחיבה את חובת התשלום של זכאים לייצוג הקבועה כיום בסעיף 22א לחוק הסניגוריה הציבורית. ההצעה נמצאת כיום בתהליכים לאישורה.  הלשכה תתמוך ביוזמה זו.

 

•ג.                יש לפעול למימוש האמור כתקנות 8 ו - 9 לתקנות הסניגוריה הציבורית, ואף לשקול העמדה לדין בגין קבלת דבר במירמה, מקום בו יטעה לקוח את הסניגוריה הציבורית במסגרת בדיקת זכאותו לקבלת הסיוע המשפטי באמצעותה.

 

משך שנים אני פועל אישית לקידומו של עיקרון נגישות המשפט בישראל. פעילותה של הלשכה בהקשר זה בעידן הנוכחי בולטת (למשל, תיקון חוק הלשכה, כך שהארגון יחויב להעניק סיוע משפטי למיעוטי יכולת או המאבק המתמיד כנגד הכוונות החוזרות ונשנות לקצץ בתקציבי הסניגוריה הציבורית והסיוע המשפטי הממלכתי). עם זאת, מצאתי טעם בחלק מדברי הביקורת שהושמעו. אודה על התייחסותכם לדברים ועל שקילת הפעולות המוצעות ליישום.

 

[1] דוח שנתי לשנת 2007, אשר הגישה הסניגוריה הציבורית לשר המשפטים בשנת 2007 (דו"ח 2008 טרם פורסם) מעלה את הנתונים הבאים:

"הסניגוריה הציבורית מייצגת את הנאשמים בכ-2/3 מהתיקים הפליליים המוגשים ע"י פרקליטויות המחוז והמתנהלים בבתי המשפט המחוזיים. כן היא מייצגת כ-3/4 מהקטינים המועמדים לדין בבתי המשפט לנוער. בבתי משפט השלום מיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית קרוב ל 1/2 מהנאשמים בתיקים המוגשים ע"י מדורי התביעות של משטרת ישראל (כאשר כ1/4 מהם מיוצגים על ידי השוק הפרטי וכ-1/4 מהם אינם מיוצגים כלל). כן מיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית כ2/3 מן העצורים המובאים להארכת מעצרם טרם הגשת כתב אישום, וכ-3/4 מן הנאשמים שהתבקש מעצרם עד תום ההליכים."

 

תגובות
אין תגובות למאמר
מתמחה באפוטרופסות, גישור, גירושין, דיני עבודה ועוד...
מתמחה באפוטרופסות, אימוץ, אזרחי, אפוסטיל ועוד...
אגודות שיתופיות (1)
אזרחי (24)
אימוץ (1)
אלימות (6)
אפוטרופסות (1)
אפוסטיל (1)
ביטוח לאומי (25)
גירושין (17)
גישור (3)
דוחות משטרה
דיני בוררות
דיני בידור ותקשורת
דיני ביטוח (4)
דיני בנקאות (24)
דיני זקנה
דיני חברות (32)
דיני ירושה (30)
דיני מחשוב (2)
דיני מיסים (178)
דיני משכנתאות (2)
דיני משמעת
דיני משפחה (35)
דיני נזיקין (12)
דיני עבודה (20)
דיני פנסיה (1)
דיני צבא (2)
דיני רשויות מקומיות (1)
דיני תעבורה (16)
הוצאה לפועל (10)
זכויות יוצרים (2)
חוות דעת רפואית (1)
חוזים (8)
חלוקת רכוש (3)
חנינות
חקיקה (1)
חקירות בינלאומיות (1)
חקירות פרטיות
טוען רבני (5)
ייעוץ ביטחוני
ייעוץ בינלאומי (15)
ייעוץ שוטף
ייצוג חברות
יישוב מחלוקות
כונס נכסים (2)
כללי (75)
לשון הרע (1)
מזונות (4)
מיסוי מקרקעין (11)
מס הכנסה (5)
מע"מ (1)
מעמד אישי (8)
מקרקעין (22)
משמורת ילדים (1)
משפחות שכולות
משפט חוקתי
משפט מינהלי (1)
משפט מסחרי (2)
משרד חקירות (1)
נוטריונים (1)
נזיקין (5)
נישואים אזרחיים
נכי צה"ל ומערכת הביטחון
נפגעי שואה (1)
סימני מסחר
סמכות בינלאומית (1)
עבודות שירות
עבירות ביטוח
עבירות מין (2)
עבירות צווארון לבן
עבירות רכוש
עבירות תנועה
עובדים זרים (3)
עורך דין אזרחי
עורכי דין כללי (3)
עורכי דין פלילי (19)
עיזבונות (2)
ערעורים
פטנטים (7)
פלילי (98)
פסילת רישיון (1)
פשיטת רגל (3)
קטינים
קניין רוחני (4)
רישום חברות (3)
רשלנות רפואית (13)
שוק ההון (5)
שירותים משפטיים (10)
שלום בית
שרות רפואי (4)
תאונות אישיות (1)
תאונות דרכים (19)
תאונות עבודה (3)
תאונות תלמידים
תביעות כספיות (4)
תכנון ובניה (3)
תצהירים
קישורים מומלצים: